טולדנו נ' אגוד ליסינג בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.12.11 ברחוב גיסין בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, ביצע פניית פרסה כשלפניו פנה רכב הנתבעים. במהלך הפניה עצר רכב הנתבעים והחל לפתע בנסיעה לאחור בחוסר זהירות ותוך התעלמות מרכב התובע, פגע בו והסב לו נזק.

3. לטענת הנתבע, החל לבצע פניית פרסה כדין לשמאל כאשר לפתע התנגש בו מאחור רכב התובע, שנסע מאחוריו, לא שמר מרחק ופגע בחלקו האחורי שמאלי.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבע, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה הנתבע עמד לפניו ברמזור וכאשר האור ברמזור התחלף לירוק החלו שניהם לבצע פניית פרסה. התובע טען כי הצומת מוכר לו וכי קשה לתמרן ולבצע הפניה. הנתבע נעצר והתובע נעצר במרחק גדול של כשני מטר מאחוריו. הנתבע, לא הבחין בתובע העומד מאחוריו ועל כן החל לנסוע לאחור במהירות על מנת לבצע את פניית הפרסה. התובע לא הספיק לזוז לאחור ורכב הנתבע פגע ברכבו. התובע הקליט את הנתבע לאחר התאונה והגיש את תמלול השיחה.

6. הנתבע גם הוא חזר על גרסתו וציין כי אכן ביצע פרסה כאשר רכב הנתבע מאחוריו. הנתבע טען הולכי רגל חצו את הכביש ועל כן נעצר ורכבו עמד כאשר לפתע פגע בו רכב התובע מאחור. הנתבע המשיך להכחיש את גרסת התובע לפיה נסע לאחור וזאת אף כאשר עומת עם התמליל ועם הקלטת השיחה. הנתבע טען כי בשיחה אכן נשמע קולו ואלו דברים שאמר לתובע אך בהמשך אין זה קולו.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של התובע וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובע והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע עצמו נשמע בהקלטה לאחר התאונה מודה כי נסע לאחור. לעניין זה אין בידי לקבל את גרסת הנתבע לפיה אין מדובר בקולו ומשהודה כי חלק מהדברים אכן נאמרו על ידו ומששמעתי את הקלטת, הגעתי לכלל מסקנה כי הקלטת מהימנה בעיני. גרסת הנתבע בקלטת לפיה מודה הוא כי נסע לאחור סותרת את גרסתו בפני לפיה נעצר על מנת ליתן זכות מעבר להולכי רגל והנתבע פגע בו מאחור בעת שרכבו היה במצב עמידה. הנתבע לא נתן כל הסבר לסתירה זו.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבע ביצע נסיעה לאחור במהירות, היה על הנתבע לשים לב לרכבו של התובע המצויה מאחוריו ולבצע הנסיעה לאחור בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע נסע מאחורי הנתבע וביקש אף הוא לבצע עקיפה. התובע טען בפני כי הצומת והקושי בתמרון לביצוע הפרסה ידועות ומוכרות לו. לפיכך, היה על התובע לצפות כי הנתבע יאלץ לנסוע לאחור והיה עליו להמתין ברמזור עד ביצוע פניית הפרסה ע"י הנתבע בטרם יצא אף הוא לביצוע הפנייה ובכך למנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 10% לקרות הנזק.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 9,756 ₪ (המהווים 90%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 12.6.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: